ארכיון פוסטים מהקטגוריה "קצבאות ביטוח לאומי"

האם תושבי צפון ירושלים בעלי זכויות בביטוח לאומי?

יום חמישי, 10 ביולי, 2008

אחד מתנאי הסף לקבלת תשלומי וקצבאות ביטוח לאומי הם מגורים בשטח מדינת ישראל. בדרך כלל הנושא ברור, אולם במקרה של מחנה הפליטים קלנדיה - לא תמיד.

פריד חלילי - בן 49, נשוי ואב לחמישה ילדים, גר במחנה הפליטים קלנדיה אשר בצפון ירושלים. מחנה הפליטים קלנדיה שייך בחלקו הקטן לשטח עיריית ירושלים, ולכן משלם חלילי ארנונה לעיריית ירושלים.

בסוף שנת 2006, לאחר שלקה חלילי בליבו, הגיש תביעה לקבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי, ואף זומן לבדיקות וועדה רפואית. לאחר ביצוע הבדיקות, לא קיבל חלילי תשובה מהמוסד לביטוח לאומי, ופנייתו אל המוסד לביטוח לאומי בנושא נענתה בכך כי אינו בעל זכויות בביטוח לאומי.

לטענת המוסד לביטוח לאומי - 84% מביתו של חלילי נמצא בשטח שיפוט צבאי, ולא במדינת ישראל, ולכן אינו זכאי לקצבה. חלילי, אשר משלם את תשלומי הארנונה לעיריית ירושלים, הניח כי יוכל לפחות לקבל פטור מתשלום זה - היות והמוסד לביטוח לאומי קבע כי אינו תושב ישראל, אולם גם על כך נענה בשלילה.

בתביעתו של חלילי את המוסד לביטוח לאומי, מציין עורך הדין של חלילי כי:

המוסד לביטוח לאומי טוען כי יש לשלול את תושבותו של הפונה, אך ורק בהסתמך על מיקום הבית, בעוד שהפסיקה קובעת כי המבחן לקביעת התושבות הוא מבחן מרכז החיים, ויש להתייחס ליתר הזיקות הקיימות שיש בהן להטות את הכף בשאלת התושבות…

…הוא משלם ארנונה, חבר בשירותי בריאות כללית, בעל תעודת זהות של תושב ארעי מזה כשבע שנים ועבד בשטחה המוניציפלי של ירושלים". בסיום דבריו ציין: "הרי מדובר באבסורד - מעניין יהיה לבדוק האם המוסד לביטוח לאומי יבקש להוכיח כי את מירב זמנו מבלה הפונה רק באותם חדרים בבית המצויים מחוץ לתחום ישראל?

תשובת המוסד לביטוח לאומי בנושא היא כי:

על פי החוק, התנאי לקבלת קצבה או הטבה כלשהי מהביטוח הלאומי הנו תושבותו של האדם. על פי מדידות שנעשו בעבר עולה כי ביתו של האיש אינו בתחומה המוניציפלי של ירושלים ולכן הוא אינו נחשב תושב ישראל. אולם, מאחר שהביא אישורים מעיריית ירושלים שהוא משלם ארנונה, אנו בודקים שוב את העניין כדי לבחון שוב את תושבותו

המקרה יגיע כפי הנראה לדיון בבית המשפט, ואנחנו מבטיחים לעדכן.

כל טוב,

המרכז למימוש זכויות רפואיות

תביעת ביטוח לאומי של נפגע פוליו

יום שני, 7 ביולי, 2008
סיפורו של ד'
יליד 1956, רווק. נולד עם פיגור שכלי ובגיל שנה וחצי חלה בפוליו, נותרה פגיעה ברגל שמאל בעיקר.

על אף מחלותיו ועם עזרה של מכרים הוא עבד בעבודות נגרות במשך שנים רבות. בחלוף הזמן, חלה החמרה במצבו הבריאותי והוא נאלץ להפסיק לעבוד.

ד' פנה אל המרכז למימוש זכויות רפואיות על מנת שנסייע לו בקבלת קצבת נכות כללית, לאחר בדיקת החומר הרפואי הצענו את עזרתנו גם בתביעה לנפגעי פוליו.

בסופם של שני התהליכים, ד' קיבל סכומים רטרואקטיביים בשיעור של כ- 120,000 אלף ש"ח וזכאויות עתידיות של מעל מיליון שקלים, המורכבות מקצבת נכות כללית מלאה (2,300 ₪ לחודש) ולצמיתות וקצבת נפגעי פוליו בגובה 3,065 ₪ לפי דרגת נכות של 80%.

פיצוי לנפגעי מחלת הפוליו

יום ראשון, 6 ביולי, 2008

מחלת הפוליו עלתה בשנה האחרונה פעמים רבות לכותרות על רקע הדיונים סביב החוק לנפגעי פוליו (התשס"ז, 2007). מטרת החוק לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של המדינה כלפיהם.

נפגע פוליו על-פי חוק זה הוא תושב ישראל שלקה במחלת הפוליו בישראל ורופא מוסמך קבע כי נגרמה לו נכות בעקבותיה. גובה הפיצוי תלוי בנכות הרפואית כפי שתקבע על-ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי או ועדה של משרד הבריאות (לעניין ניידות) ועשוי לנוע מ- 50,000 ₪ ועד סכומים של מאות אלפי שקלים. נפגע פוליו זכאי לפיצוי חד-פעמי סכום הפיצוי החד-פעמי משולם בהתאם לשיעור הנכות הרפואית: עד 74%- 50,000 ₪, מ-75% ועד 94%- 100,000 ₪ ומ-95% ומעלה- 120,000 ₪. ובנוסף זכאי נפגע פוליו גם למענק או קצבה חודשית. מי שנכותו נמוכה מ-20% יקבל מענק המחושב בהתאם לשיעור הנכות ולפי 70 קצבאות. נכות מעל 20% תזכה בקצבה לכל החיים הנעה מ-750 ₪ ועד 3,769 ₪.

חולי הפוליו, הם קבוצה של אנשים שמחלתם מלווה אותם לרוב מהילדות ולאורך כל החיים. ישנם אמנם מקרים בודדים של התפרצות המחלה בתקופות שונות, אולם התפרצות המחלה שהביא לנפגעים רבים התרחשה בשנות ה-50, שכן במהלכן פרצה מגפת שיתוק הילדים ורבים נפגעו מהחיסונים שקיבלו נגד המחלה.

אחד המאפיינים הבולטים של נפגעי הפוליו, הוא הרצון שלהם כיחידים להוכיח כי הם אינם נכים וכי הפגיעות מהן הם סובלים כלל לא משפיעות על תיפקודם היומיומי. נפגעי פוליו רבים טוענים כי "נכות היא רק בראש" ובהתאם לכך במהלך חייהם הם פועלים במרץ ובנחישות ומטפסים למשרות בכירות ולתפקידים משמעותיים בתחומים שונים.

עם הגיעם לגיל השלישי, נוטים חולי הפוליו לפתח תסמונת מאוחרת (Post-polio syndrom) המאופיינת בכאבים מפושטים באזורים שונים שלא נפגעו באופן ישיר, חולשה ותשישות הולכים וגוברים וירידה תפקודית ניכרת. אולם הדימוי החזק שהחולים אימצו עם השנים, עוצר מבעדם לפנות, לברר ולממש את זכויותיהם מול הגורמים השונים. חולי הפוליו שכל חייהם נלחמו כדי להוכיח את בריאותם מתקשים לשכנע את רופאי הוועדה שיכירו בנכותם וזאת ע"מ לממש את זכויותיהם.

חשוב לזכור שהזכויות הסוציאליות נצברות לזכותנו לאורך שנים ונועדו לשמש אותנו בהתאם לצורך, לכן מומלץ לבדוק מהן הזכויות וכיצד יש לממשן.

נפגעי פוליו רבים שהגיעו למרכז למימוש זכויות רפואיות הופתעו לגלות שישנן זכויות רבות אותן כבר יכלו לממש לפני שנים. לאחר טיפול של רופאי המרכז למימוש זכויות רפואיות זכו רובם לקבל פרט לפיצוי לנפגעי פוליו גם קצבת נכות כללית, פטור ממס הכנסה וקצבת ניידות.

נשמח להיות לעזר!

המרכז למימוש זכויות רפואיות

קצבת נכות וקצבת זקנה - תביעה נגד ביטוח לאומי

יום רביעי, 25 ביוני, 2008

קצבת נכות הנה קצבה הניתנת למי שנמצא כנכה בהתאם לבדיקת המוסד לביטוח לאומי, והנו בגיל שלפני גיל פרישה.

במקרה בו נכה אשר מקבל קצבת נכות מגיע לגיל פרישה, הביטוח הלאומי מתחיל לשלם קצבת זקנה ותוספת לקצבה, כך שמבוטח שקצבת הנכות שלו גבוהה מקצבת הזקנה ימשיך לקבל את אותו סכום הקצבה גם לאחר פרישתו. כמובן שהתוספת רלוונטית רק לנכים אשר קיבלו קצבת נכות קודם לקבלת קצבת הזקנה.

עוד קובע חוק הביטוח הלאומי כי הזכאות לקצבת נכות תחל עם סיום קבלת ימי המחלה מהמעסיק.

מקרה שהגיע לבית המשפט הראה השבוע כי גם במקרה והמוסד לביטוח לאומי קבע כי אזרח זכאי לקבלת קצבת נכות, יש לעמוד על המשמר באשר לתנאי הקבלה, וכך היה:
ארנה רוזנוקס עבדה בעיריית חולון עד לגיל 59 וחצי. בגיל זה, לקתה בשבץ, ופנתה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת נכות. בהגיעה לביטוח הלאומי, אושרה תביעתה והיא נמצאה כזכאית לקבלת קצבת נכות כללית באופן מידיי.

כאשר באו בני הזוג להתייעץ עם פקידת התביעות של המוסד לביטוח לאומי בנושא זה, סיפרו לפקידה כי לארנה ישנם כ-6 חודשים של ימי מחלה צבורים, בהם מעולם לא השתמשה. בתגובה, הפקידה יעצה להם קודם כל לקבל את ימי המחלה, ורק לאחר מכן לעזוב את מקום העבודה ולשוב לביטוח לאומי על מנת לקבל את קצבת הנכות. מורן כהן, מנהלת מדור נכות כללית במוסד, אף העלתה את הדברים על הכתב.

לאחר תום יתרת ימי המחלה, חזרו בני הזוג למוסד לביטוח לאומי, ושם התבשרו כי מאחר וארנה הגיעה כבר לגיל  60 - (מועד פרישתה)  היא זכאית כעת רק לקצבת זקנה, ולא לקצבת נכות או להשלמה שלה. ארנה לצערה - לא היתה מודעת לאפשרות שניה שעמדה לפניה והמיטיבה עמה מבחינה כלכלית - קבלת גמול ימי המחלה ממקום עבודתה, עזיבה מיידית של מקום העבודה, ותביעת הביטוח הלאומי לקבלת קצבת הנכות לה היא זכאית בעודה לפני גיל 60.

מאחר ובית הדין לעבודה יכול לדון רק במקרים אשר נכללים במסגרת חוק ביטוח לאומי, וזה לא המקרה - התיק נידון בבית משפט השלום, בו תשובתו של הביטוח הלאומי היתה: "אין זה מתפקידי לתת ייעוץ משפטי לאזרחים". שופטת בית משפט השלום לא קיבלה את טענת הביטוח הלאומי, ואמרה כי:

בשל אופיו המיוחד, חב המוסד לביטוח לאומי בחובת גילוי מוגברת כלפי מבוטחיו. עליו למסור למבוטחים מידע מלא, בהיר וממצה אודות זכויותיהם והדרך למיצוין. עליו לנקוט בכל אמצעי הזהירות על מנת שלא להטעות את המבוטחים. אסור למוסד להציג מצג שעשוי לגרום למבוטחים לנהוג בדרך שתפגע באפשרויותיהם למצות את זכויותיהם באופן המרבי.

יש לזכור, שהמוסד הוא בעל הידע בכל הקשור לזכויות המבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי על כלליו, תקנותיו ותנאיו הרבים. כך נקבע בפסיקה, כי אין המוסד יוצא ידי חובתו באזכור הצורך להגיש תביעה בהערה כללית בטפסים. עליו להביא לידיעת המבוטח את ההליכים הנדרשים בכדי למצות את זכויותיו ולוודא כי הוא אכן מבין מה עליו לעשות בכדי שלא יפסיד את זכויותיו. לא כל מבוטח מודע לזכויותיו ובר יכולת להבין מהטפסים מה עליו לעשות. אשר על כן, האפשרויות למיצוי זכויותיו של המבוטח צריכות להיות נהירות לו וברורות בכדי שיוכל לבדקם וככל שירצה בכך לעתור בתביעה בכדי לממש את זכויותיו.

השופטת אילני חייבה את המוסד לביטוח לאומי לשלם לרוזנוקס מיידית את מלוא ההפרשים שבין קצבת הנכות לקצבת הזקנה, למשך 22 שנים מראש, עד לתום תוחלת חייה הצפויה של רוזנוקס.

התקף לב הוכר כתאונת עבודה

יום רביעי, 4 ביוני, 2008

בית הדין לעבודה פסק אתמול בנצרת כי מתווך נדל"ן שלקה בהתקף לב במהלך שיחת טלפון עסקית, יוכר כנפגע תאונת עבודה ויקבל קצבת נכות חודשית מהמוסד לביטוח לאומי.

י.ר., בן 57 ממושב בבקעת הירדן, ניהל לפני כשנתיים שיחה עם לקוח בעניין עסקת נדל"ן של 2 מליון דולר. במהלך השיחה, הבין כי העסקה לא תתבצע, ואז החל להרגיש לחץ וכאבים עזים בחזה. בבית החולים קבעו הרופאים כי הוא לקה באוטם שריר הלב.

בעקבות הדברים החליט רוטמן להגיש תביעה בבית הדין לעבודה. בית הדין בתגובה קבע כי רוטמן לוקה בטרשת עורקים, אשר החמירה במהלך 4 השנים האחרונות. עוד קבע המומחה, כי סביר להניח כי אלמלא שיחת הטלפון, לא היה לוקה התובע באוטם שריר הלב.

לאור המלצת המומחה, הודיע נציג הביטוח הלאומי כי החליטו להיענות לתביעה ולשלם לו את המגיע לו על פי חוק.

"אני קורא לכל מי ששוקל להיאבק מול מוסדות המדינה לא להירתע, כי בסופו של דבר הצדק מנצח" - אמר רוטמן בתגובה.

קצבת הזקנה תוצמד לשכר הממוצע

יום שני, 2 ביוני, 2008

קצבאות הזקנה היו מוצמדות משנת 2003 ועד כה למדד, דבר אשר גרם השנים האחרונות לשחיקה אדירה בקצבאות, וכתוצאה מכך לשיעור עוני גדול בקרב אוכלוסיית מקבלי קצבאות הזקנה בישראל.

מתוך רצון לתקן את הנושא, אישרה השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק של ח"כ אורית נוקד בעניין, הקובעת כי קצבאות הזקנה יוצמדו לשכר הממוצע במשק - במקום למדד.

ח"כ נוקד ברכה על ההחלטה ואמרה כי "ביום רביעי אעלה את הצעתי לקריאה טרומית במליאה ואני קוראת לכל הח"כים לתמוך בה. זו בשורה לציבור הגמלאים ותיקון עוול שנגרם להם מזה מספר שנים".

במידה ויעבור החוק גם את שלושת הקריאות בכנסת ויאושר באופן סופי - תצא לדרך תוכנית אשר מטרתה להביא לתיקון תעריפי קצבאות הזקנה באופן מודרג, ובהתאם לשר הממוצע במשק ולא למדד.

שלילת הבטחת הכנסה בשל שימוש ברכב

יום שני, 2 ביוני, 2008

סיפור מעניין אשר נידון בבית הדין לעבודה השבוע, עוסק באזרחית מקבלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, אשר קצבת הבטחת ההכנסה שלה נשללה ממנה על ידי ביטוח לאומי, וזאת משום שקיבלה שני דוחות תנועה, וקצבת הבטחת הכנסה מותנה בכך שהאזרח אינו בעל רכב, ואינו עושה שימוש קבוע ברכב.

המקרה הגיע לבית הדין לעבודה, בו טענה האזרחית כי שני המקרים בהם נתפסה היו מקרים בודדים, בהם עשתה שימוש חד פעמי ברכב - וזאת לשם הסעת אמה החולה לבית החולים. בית המשפט פסק לטובתה של האזרחית, וחייב את המוסד לביטוח הלאומי לשלם את קצבתה, ואת הוצאות המשפט.

מקרה מעניין, המעיד על קשר ישיר בין מערכות המשטרה למערכות המוסד לביטוח לאומי…

כל טוב,

המרכז למימוש זכויות רפואיות

מעגל הנכות

יום חמישי, 22 במאי, 2008

מי שמפסיק את עבודתו מסיבה כלשהי ודאי יתקשה לחזור לשוק העבודה. ככל שאדם נמצא זמן רב יותר מחוץ למעגל העבודה, סיכויו לחזור אליו הולכים וקטנים.

אחת הסיבות המרכזיות היא העובדה שהוא אינו מעודכן בהתקדמויות האחרונות בתחום עיסוקו, הוא הופך לפחות אטרקטיבי בעיני מעסיקים פוטנציאליים וכתוצאה מכל בטחונו הולך ויורד והוא שוקע בתקופת בלות מקצועית המובילה במקרים מסוימים לבדידות והתנתקות מהחברה ובמקרים קיצוניים יותר לדכאון. בדרך זו, מצטמצמים הקשרים עם העולם החיצוני והולכים וקטנים עוד יותר הסיכויים למצוא עבודה.

בתקופה הראשונה לאחר הפסקת עבודה ניצבות מספר אפשרויות הכוללות בין השאר פנייה ללשכת התעסוקה העובדת בשיתוף עם מחלקת אבטלה בביטוח לאומי וחיפוש עבודה באופן אינטנסיבי באמצעים פרטיים.

בחלוף הזמן מגיע שלב היאוש והויתור, גם האפשרויות הכלכליות הולכות ונגוזות. דווקא בנקודה זו סביבה תומכת יכולה לתרום לתהליך השיקום האישי והמקצועי.

אל תאבדו תקווה!

במידה והמצב הבריאותי מונע מבעדכם לחזור לעבודה הרי שזה הזמן לפנות לביטוח לאומי למחלקת נכות כללית ולעמוד בפני ועדות רפואיות אשר קובעות את דרגת הנכות ומשכה. במקרה ונקבע כי המצב הבריאותי אינו מזכה בקצבת נכות כללית ואין אובדן כושר עבודה, אולם קבע נכות רפואית בשיעור 20% ומעלה ישנה אפשרות לפנות למחלקת שיקום אשר עוסקת בהכשרה וסיוע בהשמה בעבודה המתאימה למגבלות הרפואיות והתפקודיות.

כל טוב,

צוות המרכז למימוש זכויות רפואיות

דרישה לעדכון קצבאות הביטוח הלאומי מגיעה מהכנסת

יום ראשון, 4 במאי, 2008

בהמשך לידיעות הקודמות בנושא, ובהמשך להתייקרות המשמעותית אשר חלה במחירי מוצרי המזון בשבועות האחרונים, נשמעת הבוקר קריאה לעדכון קצבאות הביטוח הלאומי, והפעם מהכנסת:

בשיתוף פעולה בין מפלגות קדימה והליכוד, החתימו ח"כ שלמה מולה וח"כ משה כחלון 52 חברי כנסת על בקשה לכינוס מיוחד של המליאה בזמן פגרה, וזאת על מנת לדון בנושא עדכון הקצבאות. בעקבות בקשה זו עתידה מליאת הכנסת להתכנס בקרוב, כאשר בין הקצבאות העומדות על הפרק ניתן למנות את קצבאות הילדים, קצבאות הזקנה ושכר המינימום.

יש לציין כי בכנסת אין תמימות דעים בעניין עדכון הקצבאות, וכי המהלך לא יעבור באופן אוטומטי. מול הדעה הגורסת כי יש לעדכן את הקצבאות, ישנם גם הגורסים כי יש להגביר את הפיקוח על מחירי המוצרים או להפחית את המע"מ ממחירי מוצרי היסוד. עם זאת, נראה כי מרבית חברי הכנסת העוסקים בנושא תומכים בהחלטה להעלות את הקצבאות.

נמשיך לעקוב, ונמשיך לעדכן.

כל טוב,

המרכז למימוש זכויות רפואיות

תביעת ביטוח לאומי של חולה פוליו

יום שבת, 3 במאי, 2008

א.א. -

יליד 1955. מנהל מחלקה בחברה גדולה. חלה בצעירותו במחלה שעד כה לא ברור מקורה והגדרתה. יש הטוענים כי זוהי מחלת פוליו ואחרים החושבים שמדובר ב-CP. המחלה הותירה נכות משמעותית המתבטאת בשיתוק ביד.

הקושי בהגדרת המחלה הווה מכשול מרכזי בהגשת התביעה, אולם בסופו של דבר הצליחו רופאי המרכז למימוש זכויות רפואיות להוכיח כי מחלתו נובעת מפוליו, נקבעו לו 80% נכות רפואית והוא זכאי לפיצוי חד-פעמי בגובה 100,000 ₪, בנוסף קיבל כ-40,000 ₪ בגין תקופה רטרואקטיבית וקצבה חודשית בגובה 3,065 ₪ מדי חודש לצמיתות.