ביטוח לאומי

אתמול עצרה המשטרה 4 חשודים, ועיכבה עוד כ-23 מעוכבים לחקירה בעניין חשד להונאת הביטוח הלאומי על ידי פקיד בשירות התעסוקה באשדוד. 23 המעוכבים לחקירה הם דורשי העבודה הפיקטיביים אשר פרטיהם הוזנו למערכת, ובשם כל אחד מהם הוצאו 3000-5000 ש"ח לחודש מהביטוח הלאומי.

פקיד שירות התעסוקה חשוד כי נהג להזין באופן פיקטיבי את פרטיהם של עשרות דורשי עבודה לצורך קבלת קצבאות אבטלה, וזאת תמורת שוחד. הפקיד נעצר אתמול בסניף שירות התעסוקה בזמן שהוא מזין פרטים פיקטיביים. הפקיד ניסה להשמיד את הראיות - האישור המודפס, ללא הצלחה.

על פי החשד, נהג פקיד שירות התעסוקה להעביר למוסד לביטוח לאומי רשימות "מנופחות" של דורשי עבודה, בהם גם דורשי עבודה אשר אינם מתגוררים באשדוד, ועובדים בעבודות שונות ברחבי הארץ.

החקירה החלה ביוזמת אגף החקירות של הביטוח הלאומי, ובוצעה בשיתוף פעולה עם היחידה לחקירת פשעים כלכליים של המשטרה.

אחד מתנאי הסף לקבלת תשלומי וקצבאות ביטוח לאומי הם מגורים בשטח מדינת ישראל. בדרך כלל הנושא ברור, אולם במקרה של מחנה הפליטים קלנדיה - לא תמיד.

פריד חלילי - בן 49, נשוי ואב לחמישה ילדים, גר במחנה הפליטים קלנדיה אשר בצפון ירושלים. מחנה הפליטים קלנדיה שייך בחלקו הקטן לשטח עיריית ירושלים, ולכן משלם חלילי ארנונה לעיריית ירושלים.

בסוף שנת 2006, לאחר שלקה חלילי בליבו, הגיש תביעה לקבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי, ואף זומן לבדיקות וועדה רפואית. לאחר ביצוע הבדיקות, לא קיבל חלילי תשובה מהמוסד לביטוח לאומי, ופנייתו אל המוסד לביטוח לאומי בנושא נענתה בכך כי אינו בעל זכויות בביטוח לאומי.

לטענת המוסד לביטוח לאומי - 84% מביתו של חלילי נמצא בשטח שיפוט צבאי, ולא במדינת ישראל, ולכן אינו זכאי לקצבה. חלילי, אשר משלם את תשלומי הארנונה לעיריית ירושלים, הניח כי יוכל לפחות לקבל פטור מתשלום זה - היות והמוסד לביטוח לאומי קבע כי אינו תושב ישראל, אולם גם על כך נענה בשלילה.

בתביעתו של חלילי את המוסד לביטוח לאומי, מציין עורך הדין של חלילי כי:

המוסד לביטוח לאומי טוען כי יש לשלול את תושבותו של הפונה, אך ורק בהסתמך על מיקום הבית, בעוד שהפסיקה קובעת כי המבחן לקביעת התושבות הוא מבחן מרכז החיים, ויש להתייחס ליתר הזיקות הקיימות שיש בהן להטות את הכף בשאלת התושבות…

…הוא משלם ארנונה, חבר בשירותי בריאות כללית, בעל תעודת זהות של תושב ארעי מזה כשבע שנים ועבד בשטחה המוניציפלי של ירושלים". בסיום דבריו ציין: "הרי מדובר באבסורד - מעניין יהיה לבדוק האם המוסד לביטוח לאומי יבקש להוכיח כי את מירב זמנו מבלה הפונה רק באותם חדרים בבית המצויים מחוץ לתחום ישראל?

תשובת המוסד לביטוח לאומי בנושא היא כי:

על פי החוק, התנאי לקבלת קצבה או הטבה כלשהי מהביטוח הלאומי הנו תושבותו של האדם. על פי מדידות שנעשו בעבר עולה כי ביתו של האיש אינו בתחומה המוניציפלי של ירושלים ולכן הוא אינו נחשב תושב ישראל. אולם, מאחר שהביא אישורים מעיריית ירושלים שהוא משלם ארנונה, אנו בודקים שוב את העניין כדי לבחון שוב את תושבותו

המקרה יגיע כפי הנראה לדיון בבית המשפט, ואנחנו מבטיחים לעדכן.

כל טוב,

המרכז למימוש זכויות רפואיות

בישראל של ימינו נשים שמבקשות קצבת ביטוח לאומי נדרשות לעבור מבדקים משפילים. לבנת פורן על העיוות בחוק

מחלות קשות פוגעות באנשים בכל שלבי חייהם וללא כל אבחנה. מרבית המחלות עשויות לפגוע בנשים ובגברים באותה ההסתברות, ובמקרים מסוימים תגרומנה לנכות ופגיעה בכושר ההשתכרות שלהם.

למרות זאת, במדינת ישראל של שנות ה-2000, בעת מחלה - גבר ייבחן תמיד על פי יכולתו להשתלב בשוק העבודה במקצועו או בעיסוק סביר, ואילו אישה שלא עבדה מעל לשלוש שנים תיבחן על פי מדדים אבסורדיים שבבסיסם עומדת תפישת "עקרת הבית".

מהי תפישת עקרת הבית? תפישה על פיה אם חס וחלילה חטאה וחלתה, יהיה על האישה להוכיח - בפני צוות מקצועי - כי היא אינה מסוגלת לבצע פעולות טריוויאליות כמו ניקיון הבית, שטיפת כלים, תליית כביסה, ואפילו קילוף מלפפונים. מדובר על סדרת מבחנים משפילים מאין כמותם, אותם החוק לא מחייב כשמדובר בגברים.

הנשים נאלצות לעבור את המבחנים המעליבים הללו כדי להיות זכאיות למה שמכונה בחוק "גמלת נכות כללית". מדובר בגמלה האמורה לאפשר קיום בסיסי לכל אדם אשר איבד את כושרו להשתכר בעקבות מחלה או פציעה, והוא מוגדר בשל כך כנכה.

אם כן, הביטוח הלאומי, על פי החוק הקיים כיום במדינת ישראל, יבחן את הנכות מתוך הפלייה מודעת וברורה בין גברים לנשים. ברור כי המצב אינו עומד בקנה אחד עם העמדה הרווחת כיום, המטיפה לשוויון.

ואני שואלת - אם גברים יכולים לצאת על פי חוק לחופשת לידה, מדוע לא יוכלו גם הם להיחשב לעקרי בית? מדוע לא יחויבו גם הם לקלף מלפפונים בפני צוות שופטים מקצועי?

המבחן הלא נכון

כמי שעוסקת שנים רבות במימוש זכויות רפואיות, אני עדה לפגיעה החמורה בנשים, שנעשית בחסות החוק. נשים רבות, שעבדו כל חייהן ואף פיתחו קריירה, נתבקשו על ידי הביטוח הלאומי להיבחן על פי יכולותיהן לבצע את עבודות הבית.

לדוגמה, אישה אשר עבדה במשטרת ישראל כ-25 שנה, יצאה לפנסיה בגיל 50, ומעט לאחר מכן חלה פגיעה משמעותית במצבה הרפואי. כאשר היא פנתה לקבל גמלת נכות כללית, התברר לה כי על פי הגדרת המוסד לביטוח לאומי היא נחשבת ל"עקרת בית". זאת, למרות העובדה כי על פי חוק היא צברה את מרבית שנות הוותק לפנסיה (מקסימום 35 שנה).

ההגדרה "עקרת בית", מיסודה, מתכוונת לנשים אשר בחרו מאז ומעולם לעסוק בעבודות משק הבית וגידול ילדים. המקרה של גמלאית משטרת ישראל, שהוא רק דוגמא אחת מני רבות, אינו עונה על הקריטריונים הללו. למרות זאת, כאשר פנתה לביטוח לאומי - מצבה נבחן לפי יכולתה להדיח כלים, לשטוף

רצפות ולהציע מיטה. אין ספק כי עקב בעייתיות בהגדרת החוק נפגע מצבה של מבוטחת זו ומבוטחות נוספות. ומדובר בנשים ששילמו מדי חודש לביטוח הלאומי במשך כל שנות חייהן.

הגיע הזמן שייעשה תיקון לעיוות ההיסטורי הזה. התיקון יחל בכך שהחוק ינוסח מחדש, והפעם יעמוד בשני עקרונות צדק בסיסיים. האחד - אישה אשר לא הייתה מעולם ואף איננה כיום עקרת בית, ראוי שלא תבחן ככזו, לא כל שכן אם צברה שנות ותק בעבודה כאמור.

ושנית - על מנת שלא להפלות את אוכלוסיית הנשים, יש להשוות בין המבחנים בחוק ולקבוע כי גם לצורך "גמלת נכות כללית", כמו בקצבת הזקנה, יש לצבור תקופת הכשרה שלוקחת בחשבון את סך שנות עבודתה של דורשת הקצבה, ולא לבחון רק את השנים האחרונות.

רק לאחר שייעשו שני התיקונים הללו בחוק "גמלת נכות כללית", ניתן יהיה להתחיל לדבר על שוויון בסיסי בין נשים וגברים בישראל. ויפה שעה אחת קודם.

הכותבת היא מנכ"לית המרכז למימוש זכויות רפואיות

על אף מחלותיו ועם עזרה של מכרים הוא עבד בעבודות נגרות במשך שנים רבות. בחלוף הזמן, חלה החמרה במצבו הבריאותי והוא נאלץ להפסיק לעבוד.

ד' פנה אל המרכז למימוש זכויות רפואיות על מנת שנסייע לו בקבלת קצבת נכות כללית, לאחר בדיקת החומר הרפואי הצענו את עזרתנו גם בתביעה לנפגעי פוליו.

בסופם של שני התהליכים, ד' קיבל סכומים רטרואקטיביים בשיעור של כ- 120,000 אלף ש"ח וזכאויות עתידיות של מעל מיליון שקלים, המורכבות מקצבת נכות כללית מלאה (2,300 ₪ לחודש) ולצמיתות וקצבת נפגעי פוליו בגובה 3,065 ₪ לפי דרגת נכות של 80%.

בועז סופר, סמנכ"ל רשות המיסים קורא השבוע לראשי הארגונים הכלכליים להקים יחד צוות משותף אשר מטרתו היא סגירת הפרצות המאפשרות שימוש בחשבוניות פיקטיביות.

הערכת רשות המיסים להיקף העלמות מס הכנסה וביטוח לאומי עומדת על כ-6 מיליארד שקלים השנה, וזאת לפי מכתב אותו הוציא השבוע סמנכ"ל רשות המיסים לראשי הארגונים הפיננסיים: נשיא לשכת רואי החשבון , נשיא איגוד לשכות המסחר, יו"ר לשכת יועצי המס ויו"ר פורום ה-CFO.

מתוך מכתבו של סופר:

תופעת ההעלמות ההכנסות מהווה פגיעה משמעותית במשק, לא רק לאור הפסדי ההכנסות אלא גם בגלל העובדה שיש בכך כדי לתרום לקיומו של הון שחור בהיקפים משמעותיים הנאמדים באחוזי תוצר רבים…

…השימוש בחשבוניות פיקטיביות קיים מזה מספר שנים ולאור חוסר הטיפול, התופעה הולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות

בעקבות יוזמה זו, הוחלט במשרד האוצר על הקמת צוות בראשותו של סופר, אשר יבחן פתרונות טכנולוגיים לצמצום היקף התופעה או עצירתה המוחלטת.

מחלת הפוליו עלתה בשנה האחרונה פעמים רבות לכותרות על רקע הדיונים סביב החוק לנפגעי פוליו (התשס"ז, 2007). מטרת החוק לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של המדינה כלפיהם.

נפגע פוליו על-פי חוק זה הוא תושב ישראל שלקה במחלת הפוליו בישראל ורופא מוסמך קבע כי נגרמה לו נכות בעקבותיה. גובה הפיצוי תלוי בנכות הרפואית כפי שתקבע על-ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי או ועדה של משרד הבריאות (לעניין ניידות) ועשוי לנוע מ- 50,000 ₪ ועד סכומים של מאות אלפי שקלים. נפגע פוליו זכאי לפיצוי חד-פעמי סכום הפיצוי החד-פעמי משולם בהתאם לשיעור הנכות הרפואית: עד 74%- 50,000 ₪, מ-75% ועד 94%- 100,000 ₪ ומ-95% ומעלה- 120,000 ₪. ובנוסף זכאי נפגע פוליו גם למענק או קצבה חודשית. מי שנכותו נמוכה מ-20% יקבל מענק המחושב בהתאם לשיעור הנכות ולפי 70 קצבאות. נכות מעל 20% תזכה בקצבה לכל החיים הנעה מ-750 ₪ ועד 3,769 ₪.

חולי הפוליו, הם קבוצה של אנשים שמחלתם מלווה אותם לרוב מהילדות ולאורך כל החיים. ישנם אמנם מקרים בודדים של התפרצות המחלה בתקופות שונות, אולם התפרצות המחלה שהביא לנפגעים רבים התרחשה בשנות ה-50, שכן במהלכן פרצה מגפת שיתוק הילדים ורבים נפגעו מהחיסונים שקיבלו נגד המחלה.

אחד המאפיינים הבולטים של נפגעי הפוליו, הוא הרצון שלהם כיחידים להוכיח כי הם אינם נכים וכי הפגיעות מהן הם סובלים כלל לא משפיעות על תיפקודם היומיומי. נפגעי פוליו רבים טוענים כי "נכות היא רק בראש" ובהתאם לכך במהלך חייהם הם פועלים במרץ ובנחישות ומטפסים למשרות בכירות ולתפקידים משמעותיים בתחומים שונים.

עם הגיעם לגיל השלישי, נוטים חולי הפוליו לפתח תסמונת מאוחרת (Post-polio syndrom) המאופיינת בכאבים מפושטים באזורים שונים שלא נפגעו באופן ישיר, חולשה ותשישות הולכים וגוברים וירידה תפקודית ניכרת. אולם הדימוי החזק שהחולים אימצו עם השנים, עוצר מבעדם לפנות, לברר ולממש את זכויותיהם מול הגורמים השונים. חולי הפוליו שכל חייהם נלחמו כדי להוכיח את בריאותם מתקשים לשכנע את רופאי הוועדה שיכירו בנכותם וזאת ע"מ לממש את זכויותיהם.

חשוב לזכור שהזכויות הסוציאליות נצברות לזכותנו לאורך שנים ונועדו לשמש אותנו בהתאם לצורך, לכן מומלץ לבדוק מהן הזכויות וכיצד יש לממשן.

נפגעי פוליו רבים שהגיעו למרכז למימוש זכויות רפואיות הופתעו לגלות שישנן זכויות רבות אותן כבר יכלו לממש לפני שנים. לאחר טיפול של רופאי המרכז למימוש זכויות רפואיות זכו רובם לקבל פרט לפיצוי לנפגעי פוליו גם קצבת נכות כללית, פטור ממס הכנסה וקצבת ניידות.

נשמח להיות לעזר!

המרכז למימוש זכויות רפואיות

קצבת נכות הנה קצבה הניתנת למי שנמצא כנכה בהתאם לבדיקת המוסד לביטוח לאומי, והנו בגיל שלפני גיל פרישה.

במקרה בו נכה אשר מקבל קצבת נכות מגיע לגיל פרישה, הביטוח הלאומי מתחיל לשלם קצבת זקנה ותוספת לקצבה, כך שמבוטח שקצבת הנכות שלו גבוהה מקצבת הזקנה ימשיך לקבל את אותו סכום הקצבה גם לאחר פרישתו. כמובן שהתוספת רלוונטית רק לנכים אשר קיבלו קצבת נכות קודם לקבלת קצבת הזקנה.

עוד קובע חוק הביטוח הלאומי כי הזכאות לקצבת נכות תחל עם סיום קבלת ימי המחלה מהמעסיק.

מקרה שהגיע לבית המשפט הראה השבוע כי גם במקרה והמוסד לביטוח לאומי קבע כי אזרח זכאי לקבלת קצבת נכות, יש לעמוד על המשמר באשר לתנאי הקבלה, וכך היה:
ארנה רוזנוקס עבדה בעיריית חולון עד לגיל 59 וחצי. בגיל זה, לקתה בשבץ, ופנתה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת נכות. בהגיעה לביטוח הלאומי, אושרה תביעתה והיא נמצאה כזכאית לקבלת קצבת נכות כללית באופן מידיי.

כאשר באו בני הזוג להתייעץ עם פקידת התביעות של המוסד לביטוח לאומי בנושא זה, סיפרו לפקידה כי לארנה ישנם כ-6 חודשים של ימי מחלה צבורים, בהם מעולם לא השתמשה. בתגובה, הפקידה יעצה להם קודם כל לקבל את ימי המחלה, ורק לאחר מכן לעזוב את מקום העבודה ולשוב לביטוח לאומי על מנת לקבל את קצבת הנכות. מורן כהן, מנהלת מדור נכות כללית במוסד, אף העלתה את הדברים על הכתב.

לאחר תום יתרת ימי המחלה, חזרו בני הזוג למוסד לביטוח לאומי, ושם התבשרו כי מאחר וארנה הגיעה כבר לגיל  60 - (מועד פרישתה)  היא זכאית כעת רק לקצבת זקנה, ולא לקצבת נכות או להשלמה שלה. ארנה לצערה - לא היתה מודעת לאפשרות שניה שעמדה לפניה והמיטיבה עמה מבחינה כלכלית - קבלת גמול ימי המחלה ממקום עבודתה, עזיבה מיידית של מקום העבודה, ותביעת הביטוח הלאומי לקבלת קצבת הנכות לה היא זכאית בעודה לפני גיל 60.

מאחר ובית הדין לעבודה יכול לדון רק במקרים אשר נכללים במסגרת חוק ביטוח לאומי, וזה לא המקרה - התיק נידון בבית משפט השלום, בו תשובתו של הביטוח הלאומי היתה: "אין זה מתפקידי לתת ייעוץ משפטי לאזרחים". שופטת בית משפט השלום לא קיבלה את טענת הביטוח הלאומי, ואמרה כי:

בשל אופיו המיוחד, חב המוסד לביטוח לאומי בחובת גילוי מוגברת כלפי מבוטחיו. עליו למסור למבוטחים מידע מלא, בהיר וממצה אודות זכויותיהם והדרך למיצוין. עליו לנקוט בכל אמצעי הזהירות על מנת שלא להטעות את המבוטחים. אסור למוסד להציג מצג שעשוי לגרום למבוטחים לנהוג בדרך שתפגע באפשרויותיהם למצות את זכויותיהם באופן המרבי.

יש לזכור, שהמוסד הוא בעל הידע בכל הקשור לזכויות המבוטחים לפי חוק הביטוח הלאומי על כלליו, תקנותיו ותנאיו הרבים. כך נקבע בפסיקה, כי אין המוסד יוצא ידי חובתו באזכור הצורך להגיש תביעה בהערה כללית בטפסים. עליו להביא לידיעת המבוטח את ההליכים הנדרשים בכדי למצות את זכויותיו ולוודא כי הוא אכן מבין מה עליו לעשות בכדי שלא יפסיד את זכויותיו. לא כל מבוטח מודע לזכויותיו ובר יכולת להבין מהטפסים מה עליו לעשות. אשר על כן, האפשרויות למיצוי זכויותיו של המבוטח צריכות להיות נהירות לו וברורות בכדי שיוכל לבדקם וככל שירצה בכך לעתור בתביעה בכדי לממש את זכויותיו.

השופטת אילני חייבה את המוסד לביטוח לאומי לשלם לרוזנוקס מיידית את מלוא ההפרשים שבין קצבת הנכות לקצבת הזקנה, למשך 22 שנים מראש, עד לתום תוחלת חייה הצפויה של רוזנוקס.

הפיצוי החד פעמי ל- 3,000 נפגעי מחלת הפוליו בישראל, יעלה למדינה כ- 160 מיליון שקל. כך עולה מהערכה שביצע המרכז למימוש זכויות רפואיות - העוסק במימוש זכויות רפואיות מול ביטוח לאומי. בנוסף, תשלם המדינה כ- 5 מיליון שקל נוספים מדי חודש, בעבור הקצבאות החודשיות.

בחודש מרץ 2007 אישרה הממשלה את חוק הפיצויים לנכי הפוליו, מחלה שפקדה את הארץ בשנות ה- 50 ופגעה בעיקר בילדים וגרמה לשיתוקם המלא או החלקי. על פי החוק החדש, זכאים נפגעי הפוליו שנקבעה להם נכות של עד 75%, לסכום חד פעמי של 50 אלף שקל.

לנפגעים בעלי נכות של 74%-94%, יוענק סכום של 100 אלף שקל ולבעלי נכות הגבוהה מ- 94% יוענק סכום של 120 אלף שקל. כמו כן, נקבע בחוק כי נפגעי הפוליו יהיו זכאים גם לקצבה חודשית מיוחדת: בעלי 100% נכות יקבלו קצבה בגובה מחצית השכר הממוצע במשק (3,768 שקל); בעלי 20% נכות יקבלו קצבה בגובה 753 שקל, כאשר על כל 10% זכאות נוספים, יקבלו 377 שקל.

לדברי לבנת פורן, מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואיות, התשלומים ישולמו רטרואקטיבית מיום כניסת החוק ובלבד שהתביעות יוגשו עד ה-31 בדצמבר 2008.

ועד העובדים של המוסד לביטוח לאומי, הודיע אתמול על עיצומים בהם ינקוט החל ממחר. הסיבה לעיצומים היא התגברות עומס העבודה בסניפים, וזאת עקב מחסור בכוח אדם.

ב-4 השנים האחרונות פרשו כ- 400 מעובדי המוסד לביטוח לאומי, ובחודשים האחרונים פרשו במפתיע עוד כ-58 עובדים מוסמכים. הנהלת המוסד לביטוח לאומי לא החליפה את העובדים הפורשים, וכך נוצר עומס עבודה גבוה בסניפים.

על העיצומים הודיע אתמול וועד העובדים של המוסד לביטוח לאומי, ובמסגרתם יסגרו סניפי המוסד לביטוח לאומי בפני קבלת קהל, ויופסק המענה הטלפוני לפניות.

לדברי יו"ר ועד העובדים:

"עם מינויה של דומיניסיני שבנו והתרענו כי אין אפשרות לתת שירות הולם לציבור המבוטחים. לאחר חמישה חודשים של דיונים עקרים, אנחנו מבינים שלהנהלה החדשה של המוסד, כמו גם לפקידי האוצר, פשוט לא אכפת מרמת השירות הניתנת לאזרחים.הבהרנו לדומיניסיני כי נתמוך בפעילות לשיפור השירות לקהל ולשדרוג תנאי העבודה של העובדים המשרתים את האוכלוסיות הנזקקות ביותר במדינה. צר לי על הפגיעה הצפויה בציבור הנזקקים, אך אנחנו לא מוכנים לחכות למצב שבו הזעם והתסכול של הציבור לנוכח חוסר היכולת שלנו להעניק שירות כמתבקש, יתפרץ כלפי העובדים".

הנהלת המוסד לביטוח לאומי הביעה פליאתה על העיצומים הצפויים, וזאת למרות ההדברות המתמשכת בנם לבין ועד העובדים.

כל טוב,

המרכז למימוש זכויות רפואיות

בדרך כלל - כאשר מתייחסים לתביעות ביטוח לאומי, הכוונה היא לאזרחים אשר תובעים מביטוח לאומי את זכויותיהם. במקרה שצויין הבוקר באמצעי התקשורת - נראה כי לא כך הדבר.

מכתב תביעה אשר הוגש על ידי חברה בשם DJ Associates Inc עולה כי למרות חובתו החוזית, איחר המוסד לביטוח לאומי לשלם את דמי השכירות החודשיים בעבור הבניין אותו הוא שוכר מהחברה ברחוב בן סירא בירושלים. התשלום, אשר היה אמור להיות משולם בראשון למאי על סכום של 137 אלף שקלים, שולם ב-18, ורק בחלקו. כמו כן, טוענת התובעת כי בתשלום המאוחר לא נכללו הפרשי הצמדה למדד - כפי שהתחייב המוסד לביטוח לאומי בחוזה השכירות.

למרות שהתובעת מבקשת לקבל רק הפרשי הצמדה למדד - ללא ריבית, אין המוסד לביטוח לאומי מוכן לשלם לה הפרשים אלה.

טרם התקבלה תגובת המוסד לביטוח לאומי.